- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ת"ק 20851-12-11
|
ת"ק בית משפט לתביעות קטנות חיפה |
20851-12-11
8.7.2012 |
|
בפני : עמית רוזינס |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יחזקאל סמי עזר |
: מי כרמל בע"מ |
| פסק-דין | |
התובע מלין על חיובי מים עבור "צריכה משותפת" של כלל דיירי הבנין. לדבריו אין בבניין כל ברז ציבורי ואין שימוש במים שאיננו פרטי וכן אין נזילות מהצינור שבין השעון הכללי של הבניין לבין השעונים הפרטיים שאורכו עשרות סנטימטרים בלבד. למרות שתבע סכום של 7,500 ש"ח עיקר טענותיו אינן כספיות, את הנזק הממשי שנגרם לו העריך התובע בסכום של 500 ש"ח לכל היותר אלא, כנגד "השיטה". התובע הציג תמונות שהצביעו על התחברות לא מוסדרת לצינור הכללי, הלין כנגד הטיפול הלקוי של העירייה בכך, אך לא ייחס את תביעתו דווקא לתקופה במהלכה היה קיים חיבור זה. הוא לא טען כי הנתבעת ידעה על קיומו של חיבור בלתי חוקי זה ונמנעה מלפעול ואישר, כי לאחר שהתלונן החיבור הבלתי חוקי נאטם.
הנתבעת טוענת כי פעלה כדין כאשר חייבה את דיירי הבניין עבור הצריכה המשותפת. היא הפנתה לכללי תאגידי מים וביום (חישוב עלויות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש"ע-2009. שם (בסע' 1) מוגדרת "צריכת מים משותפת" כהפרש בין קריאת המודד הראשי של בניין לבין סכום קריאת המודדים של הכלל היחידות בבניין. כן נקבע (בסע' 25), כי הצריכה המשותפת תחולק בין היחידות בבניין. עוד מפנה הנתבעת להגדרת המושג "מערכת מים" בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, שהיא "למעט מתקנים הנמצאים בחצרי הצרכן אחרי מד המים" ולכך שאחריות התאגיד על פי החוק הוא ל"מערכת המים" (שלא בתחום חצרי הצרכן) בלבד (סע' 31 לחוק). יוצא מכך כי האחריות לאתר דליפות וגניבות מים בתחום חצרים פרטיים איננה מוטלת על הנתבעת אלא על הדיירים. לדברי הנתבעת הצריכה המשותפת יכולה לנבוע לא רק משימוש במים בברז משותף, אלא גם מסיבות אחרות, לרבות "גניבות" מים על ידי דיירים, כולל דרך השעון הפרטי מבלי שהצריכה תירשם בו ותירשם רק בשעון הראשי ועוד. למניעת כל טעות החליפה הנתבעת את כל שעוני המים הפרטיים בבניין ואף את השעון הראשי, אותו שלחה לבדיקה במעבדה מאושרת והתברר כי היה תקין.
הדין עם הנתבעת. אכן, החוק אינו מטיל עליה אחריות על מערכות מים שבתחום חצרים פרטיים, לרבות איתור דליפות וגניבות מים, ואף אינו מקנה לה כלים לעשות כן. שעוני המים הוחלפו ונבדקו ונמצאו תקינים. התקיים הפרש בין קריאת השעון הראשי לבין סכום הקריאות של שעוני הדירות. על פי החוק יש לחייב את הדירות בהפרש זה.
על כן, בדין חייב הנתבעת את התובע בחלקו היחסי בצריכת המים המשותפת.
נראה שהתובע מלין על הכללים והחוק ולא על מעשה או מחדל מצידה של הנתבעת עצמה.
נוכח כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 300 ש"ח.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.
ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ב, 08 יולי 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
